דמיון מודרך

״העולם מדמיין את עצמו מחדש״ מכריזה הביאנלה הראשונה לעיצוב, שנפתחה ביום רביעי לרגל פסטיבל העיצוב השנתי בלונדון, שיינעל ב-27 בספטמבר. 37 המדינות שמשתתפות בביאנלה מציגות בה עבודות שחוקרות את ה״אוטופיה דרך עיצוב״ (Utopia by design). את המדינות מייצגים ארגוני עיצוב ומוזיאונים מובילים כמו הקופר יואיט – מוזיאון העיצוב הלאומי של ארצות הברית, ה-MAK האוסטרי, ויקטוריה ואלברט הלונדוני, הטריאנלה של מילאנו ועוד.

Ed Reeve-Israel-3

יניב קדוש, AIdrop. מתוך הביתן של שנקר בביאנלה לעיצוב בלונדון. צילום: Ed Reeve

על הביתן הישראלי הופקד בית הספר לעיצוב, אמנות והדנסה שנקר. אוצרות הביתן, תמי ורשבסקי, מנהלת המרכז לחדשנות ACT Shenkar, והמעצבת הילה שאלתיאלי, בחרו בשני פרויקטי גמר של המחלקה לעיצוב תעשייתי מהשנים האחרונות: AIdrop שעיצב יניב קדוש בשנת 2011 ו-Louder שעיצבה שרונה מרלין ב-2012. פרויקטים אלו מייצגים את הסוגיות שעימם מתמודד עולם העיצוב בשנים האחרונות, ובהם הגירה, קיימות, שוויון ושמירה על איכות הסביבה; הם מציעים שילוב יצירתי בין חדשנות, טכנולוגיה ועיצוב במיקוד חברתי, שממחיש כיצד עיצוב יכול לתת מענה לצרכים חברתיים ולהשפיע באופן חיובי על החברה.

קדוש יצר פלטפורמת הצנחה המאפשרת העברת סיוע במשקל של עד שלושה קילוגרם לאזורי אסון, בסיטואציות שקיים בהן צורך בפיזור אספקה לאוכלוסייה רבה באופן מיידי, אבל דרכים קונבנציונליות לא מאפשרות זאת. מקורות ההשראה שלו לעיצוב המערכת היו זרעי עצים הצונחים כדי להתרבות. מארז הערכה מורכב מקיפול יריעת קרטון אחת כשמחבר הפלסטיק מתפקד כציר קיפול ושדרה לכנף.

יניב קדוש, Aidrop. צילום: יח״צ שנקר

יניב קדוש, Aidrop. צילום: יח״צ שנקר

שרונה מרלין, Louder. צילום: יח״צ שנקר

שרונה מרלין, Louder. צילום: יח״צ שנקר

Louder של מרלין הוא זוג רמקולים שעוצבו בעבור חרשים וכבדי שמיעה. הרמקולים – שעשויים מעץ מייפל, חומר הידוע בתכונותיו כמעביר ויברציות – מתרגמים את הצלילים למרקמים חזותיים וממחישים את המוזיקה באמצעים ויזואלים ובאמצעות העברת ויברציות לכפות הרגליים של ה״מאזין״. ״אנו נוהגים להסתמך על חוש השמיעה בעת האזנה למוסיקה, למדנו שמוסיקה שומעים״, אומרת מרלין.

״המחקר שלי התמקד במציאת דרכים חדשות שיאפשרו לחושים נוספים להשתתף בהאזנה למוסיקה באופן לא קונבנציונלי, והחיפוש אחר הסיטואציה הקיצונית והניטרלית ביותר הוביל לחקירת האופן שבו חירשים וכבדי שמיעה חשים מוסיקה. התוצאה היא זוג רמקולים שכל אחד מהם מספק ביטוי שונה להאזנה: האחד ממחיש מוזיקה באמצעים ויזואלים דרך טקסטורות הנעות על פי תנודות הממברנה בהתאם למקצב; והשני בנוי כמשטח רצפתי שעליו אפשר לעמוד ולחוש בוויברציות המועברות אל כפות הרגליים״.

המיצב הלבנוני. צילום: Ed Reeve

המיצב הלבנוני. צילום: Ed Reeve

המיצב הרוסי. צילום: Ed Reeve

המיצב הרוסי. צילום: Ed Reeve

יומיים לאחר הפתיחה כבר הוכרזו הזוכים בפרסי הביאנלה. חבר השופטים שמנה את האדריכל הבריטי ריצ׳ארד רוג׳רס; בן אוונס, ממייסדי פסטיבל העיצוב של לונדון; פאולה אנטונלי, אוצרת העיצוב והאדריכלות של המומה; ומרטין רות, המנהל של מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון – בחרו את במיצבים של לבנון, רוסיה ושוייץ על תרומתם לביאנלה.

האדריכל הלבנוני, אנבל כרים קסאר (Annabel Karim Kassar), קיבל את המדליה בזכות התרומה לעיצוב יוצא הדופן בביאנלה, על הפרשנות שהוא יצר לשווקי הרחוב של ביירות על גדות התמזה. מדליית ״האוטופיה״ הוענקה לרוסיה, על המיצב שהציגה אלכסנדרה סנקובה (Alexandra Sankova), מנהלת מוזיאון העיצוב במוסקבה. המיצב כלל את ״הארכיון האבוד״ של העיצוב הסובייטי, אוסף פרויקטים נשכחים שהומצאו על ידי המעצבים הסובייטים האידיאליסטים של פעם. מדליית החדשנות הוענקה לצוות השוויצרי שעסק ב״אוטופיה של הנייטראלי״, שמטרתה לחשוב על מושג הנייטרליות כזרז לדיאלוג ולמעורבות.

לבסוף, חבר המושבעים שיבח גם את המיצבים של צ׳ילה, מקסיקו ויפן. המדליה הרביעית, פרס חביב הקהל, תוענק לפני נעילת הביאנלה, והציבור הרחב מוזמן להצביע באינטרנט למיצב האהוב עליו.

מתוך המיצב השוויצרי. צילום: Ed Reeve

מתוך המיצב השוויצרי. צילום: Ed Reeve

המיצב ההודי. צילום: Ed Reeve

המיצב ההודי. צילום: Ed Reeve

המיצב הדרום אפריקאי. צילום: Bradley Lloyd Barnes

המיצב הדרום אפריקאי. צילום: Bradley Lloyd Barnes

 

 

 

תגובות