חקוק באבן – סיגל ברנוביץ

״חקוק באבן״ היא פינה קבועה בבלוג אבן קיסר, שמארחת בכל פעם אנשי מקצוע מתחום האדריכלות והעיצוב המשיבים על שאלון זהה. והפעם: מעצבת הפנים סיגל ברנוביץ

המעצבת סיגל ברנוביץ סיימה את לימודיה בבית הספר New York School of Interior Design בשנת 2001. במרוצת השנים הקימה שותפות עם המעצבת גלי אמית, ובמשך כעשור התמחו השתיים בעיצוב ותכנון חללים מסחריים, הכוללים בין היתר מסעדות, חנויות, חללי תצוגה ומשרדים. הסטודיו הוקם מתוך אמונה משותפת בעקרון העיצוב הטוטאלי, בו מתמזגים כל תחומי העיצוב כדי ליצור חלל שלם.

לאחרונה פנו השתיים כל אחת לדרכים נפרדות, וברנוביץ הקימה סטודיו עצמאי הממשיך את הדרך שהחלו יחדיו בתכנון ועיצוב פרויקטים מסחריים. במסגרת זו הסטודיו עורך שיתופי פעולה בתחום המסחרי עם משרדו של פיצו קדם יחד עם אירנה גולדברג, שיתוף פעולה שהחל עוד בימי השותפות עם אמית, הכולל בין היתר את מסעדת טאיזו ומסעדת בינדלה בתל אביב, מסעדת PIU בשוויץ, חנויות רשת liveO, מנזת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון ועוד. עיצובה של בינדלה זכה בפרס פרויקט השנה של המגזין אדריכלות ישראלית בשיתוף עם האיחוד האירופי.

liveO. עיצוב: ברנוביץ-אמית; תאורה: RTLD; צילום: עמית גרון

liveO. עיצוב: ברנוביץ-אמית; תאורה: RTLD; צילום: עמית גרון

אבן דרך

הפרויקט הראשון שלשמו גלי ואני חברנו לשותפות היה חנות שמן הזית liveO בפינת שדרות רוטשילד ונחלת בנימין. היינו שתי מעצבות צעירות בתחילת הדרך שפוגשות משקיע גדול מחו״ל עם הרבה חזון והרבה יכולת, ומיותר לציין לאן זינק מד ההתרגשות שלנו, ודופק היצירתיות החל לפעום.

הפרויקט הותנה בזכייה בתחרות שנערכה בין מספר מעצבים. כשזומנו לפגישה שבה התבשרנו שזכינו בפרויקט נדהמנו לגלות שמה ששבה את ליבו של הלקוח היה תהליך המחשבה שלנו והתשוקה הניכרת למקצוע, ולאו דווקא התוצר העיצובי. אז נחקקה בליבי התובנה שמנחה אותי עד היום: המקצוע שלנו נסוב סביב הדיאלוג בינינו ובין הלקוח, סביב הקשר והגורם האנושי, והמטרה היא להפוך את הפרויקט למרכז יקום היצירה ולא קידושו של האגו שלנו כיוצרים.

אבן נגף

האתגר העיקרי הוא לתת לפרויקט ולחלל הנתון להוביל אותי בדרך לעיצוב הסופי, מבלי לתת לידוע, למוכר ולנוח להכתיב את המסלול. התוצאה תמיד תהווה מבע מסויים של כתב היד שלי, אבל השחרור המוקדם יאפשר לדלתות היצירה להישאר פתוחות.

הרברט. עיצוב: פיצו קדם, אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ. תאורה: אורלי אברון אלקבס. צילום: מית גרון

הרברט. עיצוב: פיצו קדם, אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ. תאורה: אורלי אברון אלקבס. צילום: עמית גרון

HERBERT_SHOWROOM_005

הרברט. עיצוב: פיצו קדם, אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ. תאורה: אורלי אברון אלקבס. צילום: עמית גרון

אבן חן

במסגרת שיתוף הפעולה עם פיצו קדם ואירנה גולדברג יצרנו לאחרונה פרויקט מעניין שאיפשר לנו ללכת על החבל הדק שבין אדריכלות לאמנות. ב״הרברט״, אולם התצוגה החדש לקמינים וריהוט חוץ, עיצוב החלל נועד להנציח את המתח הקיים בין היופי שביומיומי והגולמי לבין היופי שבמעוצב והמינימליסטי, כמו זה השזור במוצרים של החנות.

עבדנו עם מודול בסיסי פשוט וגולמי, צינור ברזל מוחלד, ויצרנו איתו אובייקט אדריכלי שמחולל מקום. היו לנו לא מעט קשיים הנדסיים בהגשמת הרעיון והתוצאה הצליחה להפתיע גם אותנו עם משחקי תנועה בתנודת הצינורות וכמובן ההצללות המגוונות שנוצרות לאורך היום. החלל נולד לחגוג עיצוב והוא עושה זאת ביד רמה.

אבני בניין

הסוד הוא ליצור סיפור מסגרת, קונספט מהודק, שבתוכו היצירה יכולה להתפתח לכיוונים לא צפויים אבל עם הגיון פנימי ברור.

אבן החכמים

החיים וכל מה שהם מביאים: צבעים, ריחות, חלומות, מפגשים עם אנשים. אסוציאטיביות היא שם המשחק בעבורי והיופי הוא לאפשר לכדור הקטן הזה להתרוצץ בראש ממקום למקום עד שהוא נופל בחור המתאים ונוצר לו גרעין לפרויקט.

מיאזאקי. עיצוב: ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם אדריכלים; תאורה: אורלי אברון אלקבס; צילום: עמית גרון

מיאזאקי. עיצוב: ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם אדריכלים; תאורה: אורלי אברון אלקבס; צילום: עמית גרון

מגדל אקרו. עיצוב: סטודיו ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם ואירנה גולדברג; תאורה: אורלי אברון אלקבס; הדמיות: אורי קיטה, סטודיו בונסאי

מגדל אקרו. עיצוב: סטודיו ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם ואירנה גולדברג; תאורה: אורלי אברון אלקבס; הדמיות: אורי קיטה, סטודיו בונסאי

מגדל אקרו. עיצוב: סטודיו ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם ואירנה גולדברג; תאורה: אורלי אברון אלקבס; הדמיות: אורי קיטה, סטודיו בונסאי

מגדל אקרו. עיצוב: סטודיו ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם ואירנה גולדברג; תאורה: אורלי אברון אלקבס; הדמיות: אורי קיטה, סטודיו בונסאי

אבן פינה

אני עובדת כרגע עם פיצו קדם ואירנה גולדברג על תכנון השטחים הציבוריים במגדל אקרו, הממוקם במתחם העתידי של יצחק שדה בתל אביב. הנחיית הפיתוח של העירייה הייתה לשלב בבסיס המגדלים במתחם פרשנות תכנונית עדכנית לשפה האדריכלית של תנועת הבאוהאוס. את המחווה האדריכלית להיסטוריה הייחודית של העיר הלבנה בחרנו למשוך פנימה ופיתחנו את התכנית לפי השפה הגיאומטרית העשירה של  אריגת השטיחים המפורסמת של אנני וג׳וזף אלברס, אמנים ומעצבים מבית הספר של הבאוהאוס.

מעבר לקונטקסט, הפרויקט נדרש לתת ערך מוסף לחוויית המבקרים בו ובדומה ל-WHITE CUBE האיקונית של מוזיאונים וגלריות בתרבות המודרנית, חלל הלובי הראשי הפך לאמנות בפני עצמו. הקובייה הלבנה, קלאסיקת הבאוהאוס נטולת הקישוטיות, מרחפת מעל החלל הכפול של הלובי, ממסגרת את החוויה החדשה ונותנת מענה לצרכי החלל כשפאותיה משתנות בהתאם למה שמתרחש מתחתיה.

האבן המתגלגלת

הייתי רוצה לגלגל את האבן לפתחה של אירנה גולדברג. אירנה, שעובדת עם פיצו קדם כבר שנים רבות, היא אדריכלית מחוננת בעלת רגישויות יוצאות דופן, שמאפשרות לה ליצור אדריכלות חזקה שבחלליה זורמת פואטיקה צרופה.

סיגל ברנוביץ׳ לצד ״יוחנן״ ברמת השרון. עיצוב: ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם ואירנה גולדברג; תאורה: אורלי אברון אלקבס; צילום: עמית גרון

סיגל ברנוביץ לצד ״יוחנן״ ברמת השרון. עיצוב: ברנוביץ-אמית בשיתוף פיצו קדם ואירנה גולדברג; תאורה: אורלי אברון אלקבס; צילום: עמית גרון

תגובות