סלון בטון

מה היה קורה אילו היינו יכולים לקמט את הבניינים שלנו? להיטמע בתוך הקירות, לשקוע בתוך הרצפה ולחיות בעולם של בטון רך? אלו השאלות שליוו את תהליך העבודה על פרויקט הגמר של אבירם כהן סיטיון מהמחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון בשנה שעברה. בהשראת הברוטליזם והבלוקים של שכונת יד אליהו בתל אביב שבה גדל, עסק סיטיון בפיתוח חומרי־מחקרי ובשדה הסמנטי והמושגי של בטון. התוצאה הייתה מניפולציה חומרית חדשה ומפתיעה, שמאתגרת את הדימוי הקר והנוקשה של הבטון ומאפשרת חוויה רכה במגוון שימושים כגון אובייקטים רכים – כריות וריהוט קל – ומעטפות עיצוב פנים באריחים או ביציקות שלמות.

לחיות בעולם של בטון רך, אבירם סיטיון כהן. צילום: דנה בראון

לחיות בעולם של בטון רך, אבירם סיטיון כהן. צילום: דנה בראון

גם איתי בראון, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר משנת 2007, עסק בפרויקט הגמר שלו בתבניות רכות ליציקת לבטון. מאז 2010 הוא עובד כעצמאי ולאחרונה פתח גלריה בדרום תל אביב, שם הוא מציג את העיצובים שלו שכוללים חיפויים לקירות וגופי תאורה. לדברין של בראון, הבחירה להכניס לחלל הביתי דווקא את הבטון, שמזוהה כחומר בעל דימוי קר ונוקשה, לא צריכה להפתיע את מי שעוקב בשנים האחרונות אחר טרנדים בעולם העיצוב.

״הבטון נכנס לבתים בשנים האחרונות מכמה סיבות״, אומר בראון. ״החומר השתכלל ומאפשר לעשות איתו דברים שאי אפשר היה לעשות לפני, כמו הוספת חומרים שמחזקים אותו ומאפשרים ליצר בטון דק. כתוצאה מכך ניתן ליצר מוצרים קלים יחסית והמגוון רחב, מגופי תאורה ועד קערות. בעידן העכשווי עם הבנייה המודרנית והעיצוב הנקי הכל נראה כל כך ׳פיין׳, ולדעתי אנשים מחפשים ׳ללכלך׳ מעט, ליצור איזשהו איזון. אפשר לראות בלא מעט בתים אנשים שבוחרים להשאיר חלק מהבטון חשוף, והדבר בא לידי ביטוי גם באובייקטים. אנחנו רגילים לראות מוצרים מאותם חומרים מוכרים, ואז הטוויסט של הבטון יוצר ריענון״.

grid איתי בראון

מנורות גריד של איתי בראון. צילום: יעל אנגלהארט

שרפרף Medu של איתי בראון

שרפרף Medu של איתי בראון. צילום: גלעד לנגר

הבטון משמש גם כהשראה לעיצוב מוצרים, כפי שאפשר לראות אצל גיל שפי ויואב אבינועם מסטודיו PRODUCKS, שהשיקו לאחרונה את סדרת הריהוט החדשה ״סלון בטון״, המשלבת בין בטון ועץ מהגוני. הסדרה מתייחסת לאובייקטים שבצורה מסורתית נמצאים בחללי פנים כמו ספריה, כורסה, ספה, שולחן קפה: מרחב המחיה האינטימי מקבל משמעות שיתופית מעצם המעבר לחלל ציבורי כאשר האינטרקציה בין המשתמשים לבין האובייקטים מייצרת תנועה חדשה, הנמצאת איפשהו בין הסלון הביתי, האישי ובין האזור הציבורי המשותף. ״רצינו לבצע inside out לסלון הביתי״, אומרים אבינועם ושפי: ״באופן ישיר העברה של סביבת סלון מהסביבה הביתית לציבורית, ובאופן עקיף הסלון עבר הליך של ׳פיחלוץ׳. האובייקטים נשארו בחומר גלוי, ערום ולא עטוף, כחלק מתנאי המחיה החדשים של פרטי הריהוט״.

תקריב של סלון בטון, סטודיו PRODUCKS. צילום: אסנת פרלשטיין

תקריב של סלון בטון, סטודיו PRODUCKS. צילום: אסנת פרלשטיין

סלון בטון, סטודיו PRODUCKS. צילום: אסנת פרלשטיין

סלון בטון, סטודיו PRODUCKS. צילום: אסנת פרלשטיין

את המענה לטרנד התעשייתי בתחום המטבחים מספקת חברת אבן קיסר, שהרחיבה השנה את משפחת דגמי הבטון עם שני דגמים חדשים: 4001 Fresh Concrete, המתאפיין בסגנון תעשייתי מאופק ומעודן, שמעניק את המראה של בטון לבן; ודגם 4004 Raw Concrete, שמגלם את הרוח התעשייתית והטרנדית של משטחי בטון קלאסיים. אם עד כה השימוש בבטון בפנים הבית היה מוגבל משום שהמשטחים ספחו כתמים, נסדקו, וסבלו מעמידות נמוכה, כעת השימוש במשטחים ממשפחת הבטון של אבן קיסר מאפשר להשיג את המראה המוכר עם משטחי עבודה עמידים, חזקים, ונוחים לעבודה, לניקוי ולתחזוקה, בסביבת העבודה הפעילה של המטבח.

4004_Raw_Concrete_CU_landscape

דגם 4004 מתכתב עם החומר הגולמי ויוצר מראה תעשייתי ומתוחכם

דגם 4001 של אבן קיסר. מראה בטון מחוספס שקל לתחזק

דגם 4001 של אבן קיסר. מראה בטון מחוספס שקל לתחזק

דגם 4004. המראה הגולמי של הבטון במטבח

דגם 4004. המראה הגולמי של הבטון במטבח

 

תגובות