פרס אבן קיסר למעצבים צעירים

כ-150 בוגרים סיימו השנה את הלימודים במחלקות לעיצוב תעשייתי בבתי הספר הגבוהים לעיצוב בישראל, והציגו את פרויקטי הגמר שלהם בתערוכות סוף השנה. גם הפעם היה אפשר למצוא בתערוכות הבוגרים של מחלקות אלו עבודות שאופיינו באסתטיקה מוקפדת, ונעו על המנעד שבין העיצוב התעשייתי הקלאסי לבין העיצוב הנסיוני ופורץ הדרך, שהתבסס על מחקר מעמיק בחומר.

היו מי ששאבו את ההשראה שלהם מסיפור אישי, היו כאלו שהיה בפרויקט שלהם הבט חברתי, ורבים מהפרויקטים עסקו במרחב הביתי. מבין אלו שעסקו בסביבה הביתית, נבחרו על ידי חבר שופטים מטעם אבן קיסר 20 פרויקטים מבצלאל, שנקר ומכון טכנולוגי חולון, שיתמודדו ביניהם על שלושה פרסי אבן קיסר למעצב צעיר. צוות שופטי התחרות – שכולל את מיה דבש, אוצרת ראשית בפועל, מוזיאון העיצוב חולון; רענן שטרן, אדריכל ובעלים, ״רענן שטרן אדריכלים״; ויובל סער, העורך הראשי של מגזין פורטפוליו – בחר את הזוכה במקום הראשון והשני בפרסים בסך 10,000 ₪ ו-6,000 ₪. פרס נוסף, ״חביב הקהל״ הוענק לפרויקט שבעליו זכה במספר הלייקים הגבוה ביותר, בגלריה המיוחדת שנפתחה לטובת התחרות בעמוד הפייסבוק של אבן קיסר.

אביאור זאדה ואליעד מיכלי. צילום: נמרוד סונדרס

אביאור זאדה ואליעד מיכלי. צילום: נמרוד סונדרס

ניב כהן. צילום: שני פלג ונירי לוי

ניב כהן. צילום: שני פלג ונירי לוי

הניסיון לענות על השאלה מהו עיצוב מקומי דרך חומר עמד בבסיס המחקר החומרי רחב היריעה שערכו אביאור זאדה ואליעד מיכלי, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, שנבחרו למקום הראשון על ידי חבר השופטים. בשלב הראשון של המחקר ערכו השניים סיורי שטח באזורים שונים בישראל, שם אספו חומרים טבעיים המאפיינים כל אזור. הם חקרו את תכונות החומרים (הרכב, צבע, חוזק , גודל, משקל) ואת היכולת שלהם להתחבר לעצמם באמצעות חומרים מקשרים שונים.

״כחלק מהמחקר, יצרנו חומר מקומי המורכב מהמחצבים הנכרים ביותר בישראל, שבאמצעותו התאפשר לנו לעצב מוצרים שמשלבים את סיפור המקום אל תוך המוצר. לבסוף החלטנו להתמקד בעיצוב ארבעה מוצרים חוצצים לבית, בהשראת המשרבייה, אלמנט אדריכלי שמקורו במזרח התיכון, שנולדה מתוך האקלים שבו אנו חיים; דוגמה לאובייקט מקומי, עיטורי אך גם פונקציונלי, שלא היה יכול להתפתח באירופה, אמריקה או כל מקום אחר.

״אנחנו מאמינים שמחובתנו כמעצבים תעשייתיים להשתמש במשאבים מקומיים, ובסיוע של אוכלוסיה מקומית נוכל לתרום את חלקנו לתרבות המתהווה; מאמינים שהטכנולוגיה והידע שיצרנו, יחד עם הרצון להשפיע ברמה החברתית, יהוו מקרה מבחן לשימוש דומה בעולם״.

ניב כהן מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל – שזכה במקום השני והפרויקט שלו נבחר גם כחביב הקהל על ידי אלפי הגולשים שהשתתפו בהצבעה – עיצב שלושה שטיחים בעלי אפשרויות משחק שונות, תוצרי מחקר של דרכי משחק עם תשומת לב למבניות, לחיקוי, לגילוי, להסתרה, לטקסטורות ולצבעים. תהליך המחקר שלו החל מהשאלה איך עיצוב חלל הבית מושפע מילד שנוסף למשפחה, והתוצאה מצליחה להיות אטרקטיבית גם לקהל בוגר.

״רובנו מכירים את הרגע הזה שבו הסלון הפוך ומלא בלגן, עמוס בשלל צעצועים צבעוניים שלא כל כך מחמיאים לסלון שלנו״, הוא מספר. ״אנחנו רוצים שהבית שלנו ייראה כמו בית מקטלוג – מסודר ומתוקתק – אבל אחת הבעיות המרכזיות לכך שהסלון נראה הפוך נובעת מהדרך שבה אנחנו מגדירים את גבולות הטריטוריה הביתית.

״אני מציע לאפשר משחק במרחב הסלון, אך תחת החוקים והגבולות שלנו. כלומר, לייצר ׳ג׳ימבורי׳ חדש, מעוצב ונחשק שיחזק את הקשר בין ההורה לילד. הסלון יהיה מעוצב ומשחקי, ועם זאת ימקסם את מטרתו המרכזית להיות חלל משותף לכל דיירי הבית והאורחים״.

ולרי שפירא. צילום: נמרוד סונדרס

ולרי שפירא. צילום: נמרוד סונדרס

נופר הלר. צילום: יובל סער

נופר הלר. צילום: יובל סער

בדומה לשטיח שעיצב כהן, כמה מהפרויקטים המעניינים במיוחד השנה היו דווקא של מוצרים רגילים ושגרתיים כמו מתקן לייבוש כלים או תריסים. ולרי שפירא (שנקר) עיצבה מתקן לייבוש כלים שמטרתו ליצור חוויה אחרת לפעולה שגרתית של שטיפה וייבוש כלים, ולהאיר את האזור האפור במטבח דרך העיצוב. נופר הלר (מכון טכנולוגי חולון) התמקדה בתריסים, ועיצבה תריסי אוריגמי בהשראת האלמנטים האסתטיים והטכנולוגים של אומנויות קיפול וחיתוך הנייר השונות; פתיחת וסגירת התריס מייצרת התרגשות בעזרת מופעי אור חדשים ומפתיעים.

דימיטרי קירגיזוב. צילום: נמרוד סונדרס

דימיטרי קירגיזוב. צילום: נמרוד סונדרס

כליל חורש. צילום: נמרוד סונדרס

כליל חורש. צילום: נמרוד סונדרס

פרויקטי גמר אחרים התעסקו בשרפרפים, שולחן למחשב או ספה, ובכולם נעשה ניסיון לצאת מהקונבנציה ולהציע הצעה עיצובית חדשה. דימיטרי קיריגיזוב (שנקר) עיצב ספת לאונג׳ המורכבת מיריעה מלבנית של בד קורדורה המחוזקת ב-PVC שמתלבש על קונסטרוקציית מתכת, במטרה להוציא את השימוש בספוג מהרהיט ושבירת המבנה הקונבנציונלי של הספה. כליל חורש (שנקר) עיצבה סדרת שרפרפים העוסקים ביחס בין אובייקטים: בין שרפרף לקיר, בין שרפרף לפינה ובין שרפרף לשרפרף.

נוי ויליגר (בצלאל) עיצב רהיטים המורכבים ממערכת של תיבות מתכנסות ונפתחות, יורדות כלפי מטה, ומאפשרות עיצוב אישי של החלל התחתון של הרהיט על ידי המשתמש. רועי חנוכה (בצלאל) עיצב שולחן למחשב שפשוט להרים בקלות את המשטח שלו ולהמשיך לעבוד בעמידה, לאור החשיבות של הנוחות ושל שינוי תנוחת הגוף בזמן עבודה בישיבה ממושכת מול מחשב. איתי בר (מכון טכנולוגי חולון) עיצב שלושה רהיטים מהסביבה הביתית המשלבים קרטון ופלטת עץ, כשהאריזה והפלטה שבתוכה הופכים לרהיט עצמו.

נוי וילינגר. צילום: עודד אנטמן

נוי וילינגר. צילום: עודד אנטמן

רועי חנוכה. צילום: עודד אנטמן

רועי חנוכה. צילום: עודד אנטמן

איתי בר. צילום: יח״צ

איתי בר. צילום: יח״צ

עמרי פישר. צילום: יח״צ

עמרי פישר. צילום: יח״צ

המחקר החומרי והמפגש או התווך שבין הייצור הדיגיטלי לבין חוכמת הכפיים, עמדו בבסיס פרויקטים רבים שבחנו טכנולוגיות שונות כמו למינציית פורניר, כיפוף עץ באדים, חיבור צינורות בלחיצה או המפגש בין חומר קרמי למים. עמרי פישר (מכון טכנולוגי חולון) יצר מחבר שנוצר כתוצאה מחיבור צינורות בלחיצה, בשלוש אפשרויות – מסמר, מסילה וציר סיבוב – עד ליצירת ספריה, גוף תאורה ופרגוד. נטע אשרי (מכון טכנולוגי חולון) ערכה מחקר טכנולוגי-חומרי בלמינציית פורניר: שכבות הפורניר נצבעו ונכבשו בתבנית תלת ממדית, ולאחר הכבישה עובד החומר שנוצר כך שנחשפו השכבות הצבעוניות בממדים שונים. בר גנץ (מכון טכנולוגי חולון) ערכה מחקר טכנולוגי החוקר את טכנולוגית כיפוף עץ באדים, עד ליצירת סדרה של רהיטי עץ המיוצרים בתהליך של כיפוף עץ בעזרת אידוי.

נטע אשרי. צילום: יח״צ

נטע אשרי. צילום: יח״צ

בר גנץ. צילום: נמרוד גנישר

בר גנץ. צילום: נמרוד גנישר

גוני קופמן. צילום: עודד אנטמן

גוני קופמן. צילום: עודד אנטמן

גוני קופמן (בצלאל) חקר את המפגש והתווך שבין הייצור הדיגיטלי לבין חוכמת הכפיים, ויצר כלים שהם תוצר של קובץ דיגיטלי המנחה את פעולתו של רובוט, שבעזרת אלגוריתם לומד להגיב לַזֵּהוּת הספציפית של העץ. הילה מור (בצלאל) גילתה שהאינטראקציה של החומר הקרמי עם המים מאפשרת תופעות כמו סינון, קירור, הולכה ושינוי צבע. תובנות אלו, בשילוב טכנולוגיה חדשה של הדפסה תלת-ממדית בקרמיקה, יצרו כלים שיכולים להוליך מים לזרעים שינבטו, לסנן מי שתייה או לצנן את סביבת הפירות והירקות. שגיב הרוש (מכון טכנולוגי חולון) עיצב שרפרף בהשראת צורת הקפיטונז׳ המסורתית, שנוצר בתהליך של כבישת משטחי פסולת תעשייתית, היוצרת מראה בעל נוכחות טקסטילית.

הילה מור. צילום: עודד אנטמן והילה מור

הילה מור. צילום: עודד אנטמן והילה מור

שגיב הרוש. צילום: עדי בנג׳ו ריפּלקס

שגיב הרוש. צילום: עדי בנג׳ו ריפּלקס

גיא בר סיני. צילום: יח״צ

גיא בר סיני. צילום: יח״צ

בהשראת מחקר שערך על שפת העיצוב הישראלית וישראליות, עיצב גיא בר סיני (מכון טכנולוגי חולון) שולחן, שרפרף, שידה, נרגילה וגופי תאורה במאה ייחודי. ולבסוף, היו מי שהתמקדו בעיצוב החוויה של הסביבה הביתית, בחווית אכילה חדשה, בהתייחסות לתנועה במרחב או הכנסת צמחיה למרחב הביתי. דניאל אמיר (מכון טכנולוגי חולון) עיצבה ארבע חוויות אכילה חדשות המתבססות על המתח שנוצר בין שליטה לחוסר שליטה בזמן תפיחת בצק, ועל הפוטנציאל הצורני הגדול והמסקרן הנובע מכך. דן הבר (מכון טכנולוגי חולון) עיצב מערכת הידרופונית למשתמש הביתי, בעלת מבנה מודולרי: השורשים הנמצאים במים עומדים עם תוספים מיוחדים שפותחו במיוחד לפרויקט. אלאור לוי (בצלאל) עיצב חמישה מסכים המתייחסים אל הזמן כאל אובייקט מוחשי המגיב למרחב שבו אנו נמצאים, מחלק אותו ומגדיר אותו מחדש. שיר קרת (שנקר) עיצבה מחיצה לחלוקת החלל בעיצוב עכשווי, המשמשת ככלי תקשורת לניהול שיח על טריטוריה וצרכים בין בני זוג.

20 הפרויקטים מוצגים בעמוד הפייסבוק של אבן קיסר. אתם מוזמנים להיכנס, להצביע לפרויקט שאהבתם, ולהשפיע על הזוכה בפרס חביב הקהל.

דניאל אמיר. צילום: יח״צ

דניאל אמיר. צילום: יח״צ

דן הבר. צילום: יח״צ

דן הבר. צילום: יח״צ

אלאור לוי. צילום: אלה ברק

אלאור לוי. צילום: אלה ברק

שיר קרת. צילום: נמרוד סונדרס

שיר קרת. צילום: נמרוד סונדרס

 

 

 

תגובות