פרס אבן קיסר למעצב צעיר 2017

חברת אבן קיסר גאה להעניק בפעם השנייה את פרס אבן קיסר למעצב צעיר, לאחד מבוגרי המחלקות לעיצוב תעשייתי בבתי הספר הגבוהים לעיצוב בישראל. גם השנה, כ־150 בוגרים סיימו את הלימודים במחלקות לעיצוב תעשייתי בבתי הספר הגבוהים לעיצוב בישראל, והציגו את פרויקטי הגמר שלהם בתערוכות סוף השנה. אלה אופיינו באסתטיקה מוקפדת, ונעו על המנעד שבין העיצוב התעשייתי הקלאסי לבין העיצוב הנסיוני ופורץ הדרך, שהתבסס על מחקר מעמיק בחומר.

170802-Newsletter

היו מי ששאבו את ההשראה שלהם מסיפור אישי, היו כאלו שהיה בפרויקט שלהם הבט חברתי, ורבים מהפרויקטים עסקו במרחב הביתי. מבין אלו שעסקו בסביבה הביתית, נבחרו על ידי חבר שופטים מטעם אבן קיסר 20 פרויקטים מבצלאל, שנקר ומכון טכנולוגי חולון, שהתמודדו ביניהם על שלושה פרסי אבן קיסר למעצב צעיר.

צוות שופטי התחרות – שכולל את מיה דבש, אוצרת ראשית בפועל, מוזיאון העיצוב חולון; אירית אקסלרוד, אדריכלית, ״אקסלרוד אדריכלים״; יובל סער, העורך הראשי של מגזין פורטפוליו; ואביאור זאדה ואליעד מיכלי, הזוכים בפרס המעצב הצעיר של השנה שעברה, בחרו את הזוכה במקום הראשון והשני בפרסים בסך 10,000 ₪ ו-6,000 ₪. פרס נוסף, ״חביב הקהל״ הוענק לפרויקט שבעליו יזכה במספר הלייקים הגבוה ביותר, בגלריה המיוחדת שנפתחה לטובת התחרות בעמוד הפייסבוק של אבן קיסר.

אורי כהן - המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון - צילום דניאל ג׳קונט

אורי כהן – המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון – צילום דניאל ג׳קונט

טל ביטון - המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר - צילום טל דואק

טל ביטון – המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר – צילום טל דואק

אורי כהן (חולון), שנבחר על ידי חבר השופטים במקום הראשון, עיצב את ״מארס״, כיסא נדנדה עם תנועה המחקה את תנועת הציפה על אבוב בים. התנועה גורמת לתחושת רוגע ונחת כפי שחווים מכיסא נדנדה קלאסי, אך בצורה אחרת וחדשה. הכסא מורכב משלדת מתכת, כיפה העשויה פוליקרבונט אליה מתחבר המושב, מנגנון הכסא- המורכב מארבע מייסבים כדוריים המייצרים את התנועה של הכסא וגומיית לטקס האחראית להגביל את התנועה ולאזן את הכסא בזמן שלא בתנועה.

״התחלתי במחקר על כסאות נדנדה״, הוא מספר, ״וגיליתי שכסא הנדנדה הראשון היה כסא סטנדרטי שחיברו לו שני מגלשיים בחלקו התחתון, ואלו היו האחראים על התנועה שלו. השלב הבא היה מחקר של תנועה: בחנתי אויביקטים ובעלי חיים שיש להם תנועה ייחודית אך מוכרת, ותרגמתי את התנועה שלהם לכסאות עם תנועה. אחד מהאובייקטים  היה אבוב צף, ומשם הכל התחבר: הים, האווירה הרגועה, התנועה המרגיעה״.

טל ביטון (שנקר) שנבחרה על ידי חבר השופים למקום השני, עיצבה סדרת מוצרים חשמליים מנייר ממוחזר (פאלפ) – רמקול, תאורת חירום ומאוורר – המיוצרים בטכנולוגיית ״תאית מעוצבת״ (molded pulp), תוך מתיחת גבולותיה. הפרויקט עושה שימוש בתכונות האסתטיות שיוצרת השפה החומרית, תוך ״התכתבות״ עם קליפות הפלסטיק הקיימות. חומר גלם זה, המשמש לרוב עבור אריזות מוצרים, משנה את ייעודו והופך להיות המוצר עצמו.

עפרי ליפשיץ - המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון - צילום רן קושניר

עפרי ליפשיץ – המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון – צילום רן קושניר

שיר סניור - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - צילום עודד אנטמן

שיר סניור – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – צילום עודד אנטמן

הניסיון לשלב בצורה אינטלגנטית בין היצור התעשייתי למלאכות היד והקראפט, עמד בבסיס של כמה פרויקטים. עפרי ליפשיץ (חולון) עיצב את ״one-of תעשייתי״, מכונה מבוססת קוד לייצור כלי קרמיקה, בעלת ״תביעת יד״ ייחודית שמפיקה תוצר שונה וחד פעמי בכל הפעלה שלה, תוך שימוש בערכים השאולים מעולם הקראפט הידני, המאופיין בחוסר שלמות וחד־פעמיות.

שיר סניור (בצלאל) ״משטח סיבוב״, בחינה של טכניקת הייצור של כלי קרמיקה על ידי ג׳יגר – מעין אובניים תעשייתיות – ויצרת סדרות של כלים שכל אחת מהן מביעה מניפולציה אחרת על השיטה המסורתית.

שקד אלעזרי (חולון) עיצב את ״תבניות בשרשרת״, יחידות ״לגו״ המרכיבות תבניות מודולריות בשרשרת, ליצירת מספר בלתי מוגבל של אובייקטים קרמיים, בדגש על שיטת העבודה עם יחידות חכמות והאפשרויות הגלומות בהן.

יותם ציון (בצלאל) ״d•Form״, מחקר אסתטי של כתמי חלודה ועיוות פני השטח של טבעות מתכת, שעוברות כבישה במשקל רב המעוותת את צורתן, בזמן שפנים המתכת נמתח ונחשף לחומצות המחלידות את שטחו בתהליך מואץ.

שקד אלעזרי - המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון - צילום הראל אורן

שקד אלעזרי – המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון – צילום הראל אורן

יותם ציון - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - צילום עודד אנטמן

יותם ציון – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – צילום עודד אנטמן

ליאור איש הורוביץ - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - מידול רותם בן-יהודה - רנדור ויקטור בר

ליאור איש הורוביץ – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – מידול רותם בן-יהודה – רנדור ויקטור בר

כמה מהפרויקטים המעניינים במיוחד השנה היו דווקא של מוצרים רגילים ושגרתיים כמו מקרר, תנור או שעון. ליאור איש־הורוביץ (בצלאל) עיצבה את ״פנורמיק״, מקרר שבוחן מחדש את השימוש במקרר מנקודת מוצא של חוויית העיוורון, תוך ניסוח מערכת יחסים חדשה בין המשתמש למקרר ולמזון שמאוחסן בו ויצירת מרחב אינטואיטיבי, שקל ונעים לנהל אותו ולהתנהל בתוכו.

שחר קדם (בצלאל) ״28 ק״ג אדמה״, תנור חימום עשוי אדמה, תוצר של תהליך חקר, איסוף וכבישה של אדמות, תוך התחקות אחר המקום שבו אדמה יכולה להתקיים בסביבתו של אדם בעיר כתזכורת לקיומו של הטבע.

שחר קדם - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - צילום עודד אנטמן

שחר קדם – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – צילום עודד אנטמן

לירון שיליאן - המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר - צילום אחיקם בן יוסף

לירון שיליאן – המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר – צילום אחיקם בן יוסף

לירון שיליאן (שנקר) עיצבה את ״ארכיטיפ״, סדרה של שלושה מוצרים יום־יומיים – מאוורר, שעון ורמקול – השומרים על זיקה לאבטיפוס שממנו נוצרו בעבר: מניפה, אורלוגין וחצוצרת דיבור.

מאיה לילו (חולון) עיצבה את ״זמן אמת״, שלושה שעונים המציגים את מעבר הזמן בצורה פלואידית ומשתנה, כפי שהוא נחווה במציאות. כל שעון מבוסס על תהליך השתנות מסוג אחר המתרחש בו עם מעבר הזמן.

תומר פרנקו (בצלאל) בחן את התפיסה הרווחת של המאוורר – תוך עיסוק במקצב, במכניזמים ובוויזואליזציה ליצירת קונפיגורציות שונות של תנועת אוויר – ויצר מאווררים המציגים תנועות ייחודיות השומרים עם זאת על משפחתיות.

מאיה לילו - המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון - צילום רן קושניר

מאיה לילו – המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון – צילום רן קושניר

תומר פרנקו - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - צילום עודד אנטמן

תומר פרנקו – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – צילום עודד אנטמן

חן זלקינד - המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון - צילום רן קושניר

חן זלקינד – המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון – צילום רן קושניר

פרויקטי גמר אחרים התעסקו בהצעות עיצוביות חדשות לריהוט הביתי. חן זלקינד (חולון) עיצב רהיטים המבוססים על עקרון מחברי לחץ. החיבור מתבצע על ידי נעילה של כלל החלקים אחד עם השני ובתוך כך הוא יוצר נקודות מפגש ופרטים מעניינים במוצר.

רז עומר (שנקר) עיצב את ״NAJA״, ספה מודולרית מתנפחת עשויה מ־PVC, בד ניאופרן וקונסטרוקציית אלומיניום, העוטפת ו״מציפה״ את הספה מהרצפה, ומותאמת לאורח החיים העכשווי של מעברי דירות תכופים.

רז עומר - המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר - צילום רז עומר ונאווה שולץ

רז עומר – המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר – צילום רז עומר ונאווה שולץ

דן שפיגלמן - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - צילום דניאל אלסטר

דן שפיגלמן – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – צילום דניאל אלסטר

 

מתן ורזוב - המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר - צילום קרני גלנדן

מתן ורזוב – המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר – צילום קרני גלנדן

דן שפיגלמן (בצלאל) עיצב את ״Mutatis Mutandis״, ארבעה אוביקטים שנוצרו על ידי פיצול וכיפוף מוטות ברזל בטכניקה שהושאלה מעולם הבמבוק, במטרה להשתמש באפשרויות שמציעה תקופה אחת כדי לשמר רוח מתקופה אחרת.

מתן ורזוב (שנקר) עיצב עמדת טואלט ל״גבר החדש״ – המטרוסקסואל המודרני והמטופח – המציעה טריטוריה לטקסי היום־יום: החל מגילוח וטיפוח, דרך מריחת קרמים ועד לאיפור.

אברהם בן־שושן (שנקר) עיצב סדרת כלי אכילה בהשראת מחוות הגוף והפעולות האינסטינקטיביות שמבצע הסועד, בהן: ליקוק אצבעות, שימוש בידיים, ניגוב וגריפה ושימוש במקלות אכילה ו/או כף.

אברהם בן שושן - המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר - צילום סבטה שלגובסקיה

אברהם בן שושן – המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר – צילום סבטה שלגובסקיה

אבנר בלחסן - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - צילום עודד אנטמן

אבנר בלחסן – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – צילום עודד אנטמן

כבכל שנה, היו גם פרויקטים שעסקו בקיימות, בטבע ונושאים חברתיים. אבנר בלחסן (בצלאל) עיצב את ״רהיטי לופה״, סדרה של ריהוט פנים העשויה בעיקרה מליפה, בתהליך נקי הכולל כבישה וצביעה בחומרים טבעיים, במטרה לבחון את הקשר בין צרכנות ואופנה לשימוש בחומרים מתחשבים בסביבה.

חן בוגין (חולון) עיצבה את ״חי. צומח. דומם״, סדרת אוביקטים צומחים לסביבה הביתית, המציעה דרך חדשה להסתכלות על צמחייה. האוביקטים מורכבים מחבלי כותנה שנטוו יחד עם זרעים, כלי זכוכית ומים.

חן בוגין - המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון - צילום אביב נווה

חן בוגין – המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון – צילום אביב נווה

אמיר ארגוב - המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל - צילום עודד אנטמן

אמיר ארגוב – המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל – צילום עודד אנטמן

דורית פרוביזור - המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון - צילום אביב נווה

דורית פרוביזור – המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון – צילום אביב נווה

אמיר ארגוב (בצלאל) עיצב את ״Connect״, סט חלקים לבנייה של אביזרי חירום ורהיטים לאוכלוסייה שנפגעה באסונות טבע כמו רעידת אדמה, במטרה להשיב את אורח החיים לשגרה בדרך קלה, זולה ואקולוגית.

ולבסוף אי אפשר בלי קצת טיפת מזל: דורית פרוביזור (חולון) – שנבחרה על ידי קהל הגולשים לחביבת הקהל – עיצבה את ״טְפוּ״, שבעה קמעות טקסיים המעניקים חשיבות ולגיטימציה לאמונות טפלות: הקשה בעץ, הצלבת אצבעות, מעבר חתול שחור, הבעת משאלה בעזרת ריס, מנטרת מלח-מים למראה דבורה, כניסה ברגל ימין וזריית מלח מעל כתף שמאל.

תגובות