architectTALK

חזרה לאדריכלות שפויה או שובם של אדריכלי ה-Wow וה-Starchitects? סביבות טוטאליות שכוללות סאונד וריח או חזרה למינימליזם? האדריכלים שהתארחו בבלוג אבן קיסר מסכמים את 2015, ומספרים אלו מגמות דומיננטיות נפגוש ב-2016, ביום צילומים מיוחד שערכנו במלון Norman בתל אביב

בשנה וחצי האחרונות אירחנו בבלוג של אבן קיסר כמה מהאדריכלים המובילים בישראל, שסיפרו לנו על האתגרים המקצועיים שאיתם הם מתמודדים, על עקרונות העבודה שמנחים אותם, על מקורות ההשראה שלהם ועל הפרויקטים האהובים עליהם. רגע לפני שהשנה מסתיימת, ביקשנו מהם להגיע ליום צילומים במלון הנורמן בתל אביב על מנת לסכם את 2015 ולנסות ולשים את האצבע על המגמות שיובילו את עולם האדריכלות והעיצוב בשנים הקרובות.

המסקנות – כפי שתוכלו להתרשם ממנה בסרטון המסכם שהכנו – אינן חד משמעית, אולם המסר הכללי שיוצא מדבריהם של המשתתפים הוא הרצון והכמיהה לחזור לאדריכלות שפויה, אחראית וחכמה יותר, שמתחשבת בסביבה ומנצלת את המשאבים שלה בצורה חכמה. האם השוק המקומי בשל לכך? קשה לנבא, במיוחד לאור ההשפעה של העידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות על טרנדים בעיצוב.

קהל צרכני העיצוב המקומי מודע יותר למה שקורה בעולם, מה שמאפשר לו להדביק את המרחק בין ישראל לבין מוקדי ההתרחשות באירופה ובארצות הברית. האם באמת ניפרד מאדריכלי ה-Wow, הידועים גם בכינוי Starchitects, או שדווקא ההתאוששות הכלכלית תחזיר לקדמת הבמה פרויקטי ראווה, כפי שכבר אפשר לראות בכמה מהתוכניות שאושרו לבנייה בארץ? כדי לענות על התשובה הזו וכדי לראות האם הצליחו המשתתפים לנבא את העתיד ניאלץ להמתין בסבלנות לפחות עוד שנה.

מתוך book of details אבן קיסרIslands by Raw EdgesIslands by Raw Edges (2)AnjeּAnjelique_Istanbul by Autoban-photo Ali BekmanNOR_FACADE_004_HR---_00005_00007_00005

 

 

האדריכלים שהשתתפו בפרויקט סיכום השנה שלנו:

ארנון-ניר

ארנון ניר, סטודיו arstudio:

נמשיך לראות עיסוק בחומרים ובטקסטורות: הקהל הישראלי מאד מתחבר לזה, הוא מוכן להיות נועז יותר ולרדת לרזולוציות גבוהות יותר. המינימליזם, שנורא ניסו להחדיר ולהכניס לקהל הצרכני, מתחיל למצות את עצמו – לפחות מבחינת עניין – בטח לנו הישראליים שהם חופשיים יותר, ובמובן מסוים טוב שכך.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

ברכה-חיוטין

ברכה חיוטין, חיוטין אדריכלים:

אדריכלות טובה תמיד הייתה ירוקה אבל ב-2016 אני מקווה שנראה הליכה לאדריכלות יותר שפויה, שתבוא לידי ביטוי בפרידה מאדריכלי ה-Wow ובירידת קרנם של ה-Starchitects. כולנו מדברים על אדריכלות קונטקסטואלית, אחראית וחכמה יותר, שמנצלת את המשאבים המצומצמים שעומדים לרשותה לתוצאה מקסימלית. כתוצאה מכך כל הנושא של בנייה ירוקה תופס תאוצה גדולה. אני רואה ניצני מגמה של הכנסת עזרים מתוחכמים, כדי להפוך את הבניין לירוק יותר. הדגש האקלימי באדריכלות ללא ספק יגבר, לאור התחממות של כדור הארץ.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

גבי-שורץ

גבי שורץ, שורץ בסנוסוף אדריכלים:

חסר לי שקט באדריכלות; צניעות ואיפוק. אדריכלות לא צריכה להשוויץ אלא להיות צנועה, בשורה השנייה, להשתלב. אלה מושגים שיגיעו אלינו, גם אם יקח זמן עד שזה יקרה. אם נהיה מוכנים לשתף נוכל לבנות בזול יותר, ולאפשר לאנשים לגור בפחות כסף. זה מה שהעתיד צריך.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

גל-גאון

גל גאון, גלריה גל גאון:

הייתה מגמה של ניקיון חזותי, שלאט לאט הולכת ומתמסמסת, והדבר בא לידי ביטוי בחזרה לקראפט, בעשייה כמעט אינטימית בין המעצבים והאדריכלים לבין האוביקט. ההתחזקות של נקודת המבט והחוויה של הצופה תכתיב סביבות חוויתיות, עשירות וניסייוניות שיכללו מרכיבים שונים כמו חומר, סאונד וריח. בנוסף, בעידן הדיגיטלי כל אחד מאיתנו מתפקד כמעצמת תקשורת והתוצאה תהיה חוויות מצטלמות שאפשר לדווח ולספר עליהן במגוון מדיות. זה משהו שאנחנו הולכים לראות הרבה יותר.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

יואב-אנדרמן

יואב אנדרמן, אנדרמן אדריכלים:

אני מייחל לכך שייעלמו השכונות האנונימיות, הערים ללא ערים, עם מגדלים אקראיים של 20 או 30 קומות, ערי ממסכנות מודרניות. כל החוויה שאני וכמותי חווינו של עיר, של שכונה או של רחוב, עם חבר׳ה, זה כבר לא קיים וזה מה שאדריכלות צריכה לתת. אדריכלים נוטים לחפש את הסקסי והמרשים אבל המשאבים של מדינת ישראל מצומצמים, והתחדשות עירונית, בנייה מקיימת וניהול אנרגטי הם העתיד של הבנייה המקומית.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

מיכל-קימל

מיכל קימל אשכולות, קימל אשכולות אדריכלים:

מפגשים בין אנשים וסינרגיה הם נושאים שאדריכלים מדברים עליהם מאז ומתמיד, ולמרות שקשה לנבא איך כלכלת השיתוף – כפי שהיא באה לידי ביטוי בחברות כמו waze, uber ו-airbnb – תשפיע על עולם האדריכלות. אנחנו רואים שזה כבר קורה, במיוחד בתחום של סביבות העבודה עם חברות כמו wework. אם בעשור הקודם דובר על זה שאנשים יעבדו יותר מהבית, עכשיו אנחנו רואים שאנשים לא אוהבים לשבת בבית לבד: הם אוהבים לבוא למקום שיש בו מפגש וסינרגיה בין אנשים, וזה באמת קורה.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

סרג-בן-דוד

סרג׳ בן דוד, משרד אדריכלים – סרג׳ בן דוד:

אני מקווה שנראה פחות בתים שהם גיבוב של פתרונות ללא חוט שדרה אדריכלי. אם מסתכלים על אדריכלות כביטוי של תרבות, אני מאמין שנמשיך לראות שילוב אלמנטים קלאסיים ומודרניים: כפי שקורה במטבח הישראלי המגוון והפתוח, כך גם באדריכלות; זה משקף את החברה שלנו. הקהל מחפש היום סיפור, ובנייה שמספקת איכות חיים אבל צורכות שטח מצומצמם יחסית.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

עדי-סמט

עדי סמט, סמט אדריכלים:

לקוחות נחשפים כיום יותר ויותר לחומרים וטכנולוגיה, והם דורשים יותר. הם הרבה יותר מעורים ואנחנו נדרשים לרוץ איתם קדימה. כך, אני לאט לאט נדרש יותר ויותר למלא חללים, ליצור משהו יותר מלא, עוטף, חם, להלביש חללים בשטיחים, טקסטיל, רהיטים, וילונות, ריהוט ועוד.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

רוני-אלרואי

רוני אלרואי, אלרואי אדריכלים:

אנחנו רואים היום יותר יותר שילוב של חומרים גולמיים כמו מתכת, עץ ואפילו בטון, גם במקומות האינטימיים ביותר של החלל הביתי. יש תחושה שמשהו מלוטש מידי הוא מנותק מידי, והחיבור לחומרים גולמיים יוצר תחושה או אשלייה של משהו יותר ״אמיתי״, לא רק מותרות. בהמשך לכך, אני מאמינה שהטקסטורות יילכו וייעלמו: זה משהו תקופתי, זה יותר טרנד ממגמה, זה בדיוק ההפך מהשימוש בחומר גולמי. בשנים הקרובות נראה יותר שינוי בשימושים; בניינים שהיו בתי מטבחיים, כנסיות או בתי שיכר שהופכים למלונות. הרבה בניינים מהתקופה התעשייתית מאבדים מהתוחלת שלהם וככל שהתרבות משתנה במקום להיות מיותרים אנחנו משנים את הפנים שלהם.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

שי-וינשטין

שי וינשטין, וינשטין ועדיה אדריכלים:

אחרי תקופה שהאדריכלות הדיגיטלית והצורות המטורפות חגגו, נמשיך לראות חזרה לפשטות, לדברים יותר קלאסיים, שמתעסקים יותר עם מהות ופחות עם צורה או גחמה. כל נושא ה-Starchitects והדגש על צורות הולך ונעלם. אנו רואים יותר ויותר יועצים אנתרופולוגים וסוציולוגים המייעצים לפרויקטים אדריכליים, בעירוב שמדגיש את הממד החברתי של האדריכלות.
לקריאת הראיון שהתפרסם בבלוג אבן קיסר לחץ כאן

תגובות