מדד אדלקורט: איך ייראו הבתים שלנו בעתיד?

"האינדיבידואליזם נעלם" הצהירה בתחילת החודש אדלקורט, בהרצאה שהעבירה לרגל פתיחת התערוכה "קיפולים", שאצרה יחד עם פיליפ פימאנו במוזאון העיצוב חולון. "החברה מתחברת: אנשים ישנים על ספות של אחרים, משתפים תכנים, רעיונות וחומרים – יחד". הרעיון החברתי של חבירה יחד ישפיע בשנים הקרובות גם על עולם העיצוב: "נראה יותר עיצוב שמיועד לרבים ולא ליחיד, או עיצוב המציע איסוף של חומרים, אלמנטים ואובייקטים שונים לאובייקט אחד".

רעיון ההתחברות בעיצוב. מימין: שרפרף שיתופי, איבון פהלינג וג'ני פיאז – Hockernbank, מהדורה מוגבלת עבור Kkaarrlls, משמאל: 19 עציצי חרס שחוברו יחד לאהיל אחד, ניר מאירי, 19 Pots. מוזיאון העיצוב חולון

רעיון ההתחברות בעיצוב. מימין: שרפרף שיתופי, איבון פהלינג וג'ני פיאז – Hockernbank, מהדורה מוגבלת עבור Kkaarrlls, משמאל: 19 עציצי חרס שחוברו יחד לאהיל אחד, ניר מאירי, 19 Pots. מוזיאון העיצוב חולון

טרנד חשוב נוסף שסימנה אדלקורט בהרצאתה הוא שילוב כוחות בין עבודת היד והמכונה: לאחר שנים של מתח בין עבודת היד לתעשייה, נראה יותר ויותר אובייקטים הנראים כעבודת יד אך יוצרו למעשה באמצעים תעשייתיים.

כשנולד העיצוב התעשייתי הוא ביקש לבטא את חוד החנית של התעשייה, שאיפה שהביאה לאובייקטים חדים, מתכתיים, בעלי קווים נקיים. בהמשך היינו עדים לטרנד מתמשך של חזרה למלאכת יד, לקראפט, ולעשייה מסורתית – קליעת סלים, רקמה, סריגה ואריגה: מלאכת היד חזרה למרכז הבמה, ואף אחד לא דיבר על מכונות.

היום ההתפתחות הטכנולוגית בתעשייה מביאה לטכנולוגיות חכמות שתוצריהן מזכירים טכניקות מסורתיות ביכולת ייצור גבוהה: "נראה מגמה של חזרה לתיעוש ממקום אחר", אמרה אדלקורט. "אובייקטים רבים יאמצו מראה של עבודת יד אף על פי שהם מיוצרים בשיא הקדמה. הדברים שיצרו הסבתות שלנו הפכו למקור השראה למעצבים עכשוויים ולתעשייה", הוסיפה אדלקורט בחיוך. "התעשייה בונה מכונות שתוצריהן נראים כאילו נעשו ביד, כמו מדפסות תלת-ממד, חיתוך לייזר או רקמה תעשייתית. לאחר מתח ארוך שנים, התעשייה והקראפט משלבים ידיים לראשונה ויוצרים היבריד של שני העולמות".

נראה כמו תחרה, אך הודפס בתלת-ממד - המכונה והקראפט משלבים ידיים:Lanzavecchia + Wai, Biophilia hanging. מוזיאון העיצוב חולון.

נראה כמו תחרה, אך הודפס בתלת-ממד – המכונה והקראפט משלבים ידיים:Lanzavecchia + Wai, Biophilia hanging. מוזיאון העיצוב חולון.

הטרנד המרכזי השלישי שדיברה עליו אדלקורט מתמקד בתהליך יצירת האובייקטים, שיהפוך ללא פחות חשובה מהאובייקט הסופי: "בעיצוב הבית בפרט ובעיצוב בכלל אנו עדים למגמה של התבוננות בעשייה. לקוחות רבים מעוניינים לדעת מאילו חומרים ובאילו טכניקות נעשו הרהיטים, הבגדים והכלים שלהם. היכן בעולם נוצרו? ומה יקרה להם לאחר השימוש?". בשנים הבאות יהפוך שדה העיצוב לשקוף יותר, ולצד האובייקט הסופי יודגשו גם תהליכי הייצור, שהוסתרו עד כה מעין הצרכנים.

חבירה יחדיו של רעיונות, חומרים וטכניקות, שילוב כוחות בין קראפט לתעשייה והתבוננות באופן הייצור של האובייקטים – נראה שמעל לכל חוזה אדלקורט עיצוב אחראי ומפויס יותר, שבו משתלבים בהרמוניה רעיונות וכוחות שבעבר נהגנו לחשוב עליהם כהפוכים זה לזה: "כל מה שנתפס בעבר כניגוד – יהפוך לאחד", סיימה אדלקורט והכריזה: "בעתיד לא נצטרך עוד לבחור – הניגודים כולם יתמזגו".

תהליכי העבודה על הכיסאות מוצגים בתערוכה לצד האובייקט הסופי. מימין: פטריסיה אורקיולה לחברת מורוסו, Smock. משמאל: מרסל וונדרס, Knotted Chair. מוזיאון העיצוב חולון

התערוכה "קיפולים", מוזיאון העיצוב חולון
התערוכה "קיפולים", מוזיאון העיצוב חולון
התערוכה "קיפולים", מוזיאון העיצוב חולון
התערוכה "קיפולים", מוזיאון העיצוב חולון

התערוכה "קיפולים", מוזיאון העיצוב חולון

למידע נוסף והמשך מעקב אחר הטרנדים של לי אדלקורט בקרו באתר: Trend Tablet

 

תגובות